Disorder of Gut-Brain interaction (DGBI)
מה זה DGBI?
- הפרעות באינטראקציה בין מעיים -מוח היא ביטוי מונח כללית אשר כוללת מרבית ההפרעות התפקודיות של מערכת העיכול, כגון תסמונת של המעי הרגיז (IBS), Functional dyspepsia, Functional diarrhea ו-Functional constipation , דהיינו תסמינים מגוונים כגון כאבי בטן, שלשול ועצירות אשר לאחר בירור מקיף אין לזהות ממצאים סגוליים כלשהם, אולם התסמינים הקיימים מעוררים מצוקה משמעותית ופגיעת באיכות חיים. חשוב להדגיש שאין מדובר בהפרעה נפשית של ממש, אולם קיים קשר בין מצבים של מתח נפשי וסביבתי להחמרה של תסמינים תפקודיים לעיל.
מה גורם ל-DGBI?
- עד כה לא זוהה המנגנון הסגולי להיוותרות הפרעות תפקודיות במערכת העיכול, אם זאת, גורמים כדלקמן מהווים מקור שכיח מאוד לכלל התסמינים כגון שינוי במיקרוביוטה של המעי, רגישות או תחושה יתרה עצבי הקיבה והמעי, פגיעה בתנועתיות של הקיבה ומעי או היעדר הענות של הקיבה.
- בעצם המוח מקבל מידע מוגבר ומעוות ממערכת העצבית של המעי וקיבה והוא מתרגם אותו לתחושות (מועצמות) של כאב, נפיחות, שינוי בהרגלי יציאות )שלשול או לעצירות), וכולי.
סוגי הפרעות באינטראקציה בין מעיים -מוח (DGBI):
- תסמונת המעי הרגיז / רגיש (IBS) או Irritable Bowel syndrome
- Functional Heartburn
- Functional Dyspepsia (דיספפסיה תפקודית )
- Functional constipation
- Functional Diarrhea
- Functional Bloating \ Belching
גסטרופרזיס - אבחון וטיפול
- למרות מאמצי המחקר המתמשכים, תרופה מוחלטת לגסטרופרזיס נותרה חמקמקה. עם זאת, שינויים תזונתיים והתערבויות פרמקולוגיות ספציפיות מבטיחים לשיפור הרווחה הכללית. במקרים נדירים של גסטרופרזיס מתקדם, ניתן להמליץ על השתלת קוצב פנימי או על התערבויות כירורגיות.
תסמונת מעי רגיש:
מה זה תסמונת מעי רגיש \ רגיז או Irritable bowel syndrome (IBS)?
תסמונת מעי רגיש / רגיש הינה תסמונת מאופיינית על ידי כאבי בטן כרוכים בשינוי בהרגלי יציאות מסוג שלשול או עצירות, כתוצאה מהפרעה תפקודית של המעי, כאשר לאחר בירור מקיף אין עדות במישרין למחלה אורגנית מבחינה אנטומית, פתולוגית או מטבולית. דהיינו: אין עדות לדלקת, כיבים, פגמים ברירית המעי, זיהומים למיניהם או תהליך שאתית
אבחנה:
אבחנת IBS הינה אבחנה קלינית, בעיקרון ללא צורך לבירור חודרני, במיוחד אצל מטופלים צעירים. היא מבוססת על נוכחות כאבי בטן מפושטים בלתי סגוליים כרוכים בשינוי בהרגלי יציאות מסוג שלשול כרוני או עצירות כרוני (או שניהם לסירוגין) לתקופה ממושכת בת מס׳ חודשים.
התסמינים לעיל עלולים להיות קשים ומטרידים עם פגיעה מהותית באיכות החיים, ביחסי משפחתיים ובעבודת המטופל.
יש ערוך במרבית המקרים בירור ראשוני הכולל בדיקות דם כגון ס״ד, כימיה מלאה, רמת TSH , סרולוגיה למחלה ע״ש צליאק ובדיקות צואה. בהתאם לתוצאות, גיל המטופל ונוכחות תסמיני \ סימני אזהרה נחליט האם יש צורך לבצע בדיקות מעמיקות יותר מסוג קולונוסקופיה, גסטרוסקופיה, סיטי בטן וכמוסת וידאו של המעי הדק.
חשוב להדגיש שאבחנת תסמונת מעי הרגיז בחולים צעירים הינה במישרין בנוכחות תסמינים לעיל
(Rome criteria) , ללא צורך בבדיקות חודרניות כאשר רמת CRP ורמת Calprotectin הינן תקינות אולם, יש לבצע בירור אנדוסקופי מקיף אצל מטופלים מבוגרים או בנוכחות תסמיני \ סימני אזהרה מסוג ירידה במשקל, דמם מדרכי העיכול, הקאות חוזרות , חוסר תגובה לטיפול, אנמיה מחוסר ברזל או רקע
משפחתי של תהליכי שאתיים במערכת העיכול
מעי רגיז טיפול
ראשית, הנני פוגש מטופלים אשר סובלים מאוד מן התסמינים לעיל ולרוב חסרי תקווה לאחר ביקורים אינספור במערכת הבריאות, כאשר בחלקם מקבלים תשובות בלתי הולמות בעליל כגון: ״אין מה לעשות עם זה״, ״זאת מחלה נפשית״ או גרוע מכולם ״אין לך כלום״
אי- לכך אתחיל בגישה חיובית: יש מה לעשות ! וניתן לך כלים אשר ייקלו עליך כיצד להתמודד עם מחלתך!
אמנם מדובר במחלה כרונית עם עליות וירידות בעוצמת תסמיניה, ניתן בהחלט לשפר את איכות החיים של כלל מטופלנו, על ידי מכלול של טיפולים דיאטטיים, תרופתיים ופסיכולוגים. מטרתנו הינה לסייע לך בהבנת מהות המחלה ובניהול מוצלח ובהתמודדות הולמת עם כלל ההפרעות התפקודיות המתוארות כאן תחת מטריה של Disorder of Gut-Brain interaction. אין להסס לפנות לאיש מקצוע רפואי כדי לייצר תוכנית טיפולית מותאמת אישית שתענה על תסמיניכם וצרכיכם
המלצות דיאטטיות:
מומלץ להיוועץ ביועץ דיאטני בקיא בגישות כדלקמן:
- דיאטת דלת FODMAP הימנעות מאכילת מזונות עתירי סוכרים מסוימים אשר גורמים לכאבי בטן , שלשול ונפיחות טיפול זה מומלץ בעיקר אצל מטופלים עם כאבי בטן ושלשול.
- דיאטה עשירה בסיבים תזונתיים: העלאת סיבים תזונתיים בתסמונת של המי הרגיז עם עצירות בעיקר.
- הימנעות ממזונות “טריגרים”: מזונות נפוצים גורמי לתסמינים כגון Junk food , מזונות מעובדים במיוחד (ultra processed food), אלכוהול, מזונות עתירי שומן, וירקות מסוימים המייצרים גזים.
- נא לא לשכוח: בשנים אחרונות דיאטה ים התיכון הפכה להיות דוגמה לדיאטה בריאה במיוחד בכמעט כל המחללות
המלצות תרופתיות:
הנני ממליץ להיוועץ ברופא גסטרו מומחה בעל הבנה רחבה באשר שימוש בתרופות מסוג:
- מפעילי תעלות כלור וגואנילט ציקלאז לטיפול בתסמונת IBS עם עצירות
- אנטיביוטיקה
- תרופות נגד דיכאון מסוג TCA
- אגוניסטים/אנטגוניסטים של אופיאטים
- אנטגוניסטים HT3-5
המלצות להתמודדות עם מתח נפשי (Focused GI psychotherapy)
ניהול סטרס:
- מכיוון שסטרס יכול להחמיר את תסמיני ה-IBS טכניקות כמו מודעות עצמית, מדיטציה, יוגה וצורות אחרות של הרפיה יכולות להיות מועילות.
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT):והיפנוזה רפואית (GI focused medical hypnosis)
- טיפולים אלו עוזרים בניהול ההיבטים הרגשיים והפסיכולוגיים של IBS ולהפחית סטרס וחרדה הקשורים למצב.
פעילות גופנית Aerobic וטכניקות למודעות קשובה (Mindfulness)
- טיפולים אלו עוזרים להפחית סטרס, בשיפור תפקוד המעי ובהעלאת תחושת הרווחה הכללית.
יש לציין שחלק מן הטיפולים הללו הינם גם יעילים במסגרת של הפרעות תפקודיות אחרות כגון דיספפסיה תפקודית , עצירות, צרבת ושלשול. חשוב לזכור כי פעמים רבות לא ניתן להשיג החלמה מלאה, לכן מטרתנו הינה להגיע לשיפור והקלה קלינית משמעותי אשר יאשרו למטופל לחזור לתפקד באופן רגיל ובלי סבל משמעותי יום יומי. זאת תוצאה חיובית אשר תיחשב כהצלחה טיפולית מבורכת.
